אמא במשרה מלאה

עד לפני שנייה התחילה שנה חדשה, כיתה יא' וכבר חופשת חנוכה. החופש שכולם מחכים לו במיוחד אחרי שלושה חודשים עמוסים של עבודות, מבחנים ואפילו רגעים של ייאוש ללא רגע אחד של מנוחה מהשגרה.

חג חנוכה עבורי-חג משפחתי , להדליק נרות ביחד, להשמין מסופגניות, לטייל עם המשפחה וכמובן מה שהחג הזה לא שווה בלעדיו והוא דמי החנוכה. יום לפני תחילת החופש אמא שלי מעירה אותי לבית הספר ועל הדרך זורקת את המשפט "מאי, אני ואבא טסים שבוע וחצי לחול" . באותו הרגע התחילו להם שמונה הימים הכי שקטים, מנוצלים ומהנים שהיו לי בלי יותר מדי חפירות מההורים כמו: "מאי סדרי את החדר", "לאן את יוצאת?" , "איך את חוזרת ?" וכו'.

את החג הזה בילתי עם המשפחה השנייה שלי, עם החברות הכי טובות שיכלתי לבקש. העברנו את החופש ביחד, הדלקנו נרות, שרנו, השתגענו, צחקנו

.ואפילו למדתי להכיר כל אחת ואחת מהן טוב יותר ממה שהכרתי ,בקיצור לא היה רגע אחד של שיעמום.

אך למרות כל זאת לא על זה רציתי לספר לכם, אלא על החלק השני של החופש הזה.

החופש חוויתי איך זה להיות "אמא במשרה מלאה", הייתי ממש כמו אמא קטנה אם זה לדאוג לאחי הקטן, להכין אוכל, לשמור על הבית נקי ומסודר , לקפל כביסות , להוריד את הכלב וכל דבר אחר שאמא עושה., וכמובן שעמדתי במשימה הלא פשוטה הזאת וגם תוך כדי להנות ולנצל כל שנייה מהחופש הזה, החג הזה למדתי להעריך יותר כל דבר הכי קטן שההורים שלי עושים עבורי וכמה גדולות הדאגות והאחריות שיש עליהם, אין ספק שלהיות הורה זה לא כזה קל כמו שאנחנו חושבים.